ענפי הפריסבי מוכרים על ידי הועד האולימפי הבינלאומי
ענפי הצלחת
אולטימייט
אולטימייט הוא ענף ספורט שפותח בשנות ה-50 בארה"ב על בסיס הפוטבול האמריקאי. אולטימייט משוחק עם פריסבי במקום עם כדור, אך המגרש דומה לפוטבול האמריקאי והמטרה זהה – לתפוס את הפריסבי בשטח ההבקעה. לשחקן עם הדיסק אסור להתקדם והמשחק מתקדם ע"י מסירות בלבד, כך שבמהותו הספורט הוא ספורט קבוצתי מאד.
בשונה מפוטבול אמריקאי המשחק מוגדר ללא מגע – מותר לחטוף ליריב את הדיסק כשהוא באוויר בלבד, ואסור לתקל בצורה אגרסיבית את היריב וע"י כך לחטוף לו את הפריסבי.
אולטימייט הוא ספורט מהיר ומלא באירועים, מהנה מאד לצפייה ומשלב בתוכו יכולות פיזיות, טכניות ואסטרטגיות אישיות וקבוצתיות כאחד. המשחק אגרסיבי ותחרותי מצד אחד, אך הוגן ומיוחד מאד מצד שני בגלל עקרון מהותי ויחיד מסוגו שנקרא רוח המשחק. רוח המשחק הוא החוק הראשון של אולטימייט פריסבי ואין שני לו בענפי ספורט אחרים (וגם במעט מאד דברים אחרים היום בעולם). חוק רוח המשחק קובע כי המשחק ישוחק באופן תחרותי אך מכבד והוגן ע"י השחקנים. השחקנים נדרשים לדעת את החוקים ולהשתמש בהם כראוי באופן ספורטיבי ככל האפשר, כך שבסופו של דבר הקבוצה המנצחת היא הקבוצה ששיחקה טוב יותר ללא הטיות שיפוט או חוסר הגינות.
גם ברמות הגבוהות ביותר, המשחק מתנהל בשיפוט עצמי של השחקנים, ללא עוזרי שיפוט או כיוצא באלה. השחקנים נדרשים לדעת את החוקים, ולהיות מספיק הוגנים עם עצמם על מנת להשתמש בהם נכון, תוך דיון מכבד עם היריב במקרים של אי הסכמה.
למידע נוסף: http://www.wfdf.org , https://www.usaultimate.org
נשים
גברים
מעורב
אולטימייט חופים
אולטימייט חופים הוא תת ענף בענף האולטימייט שמשוחק על מגרש קטן יותר על מגרש חול בחוף הים,
לרוב עם חמישה שחקנים בכל צד.
אולטימייט חופים הפך לספורט נפרד עם רוח שונה מאולטימייט מגרש\דשא: המשטח הרך, הבריזה מהים, צליל הגלים הנשברים והחול בין האצבעות יוצרים אווירה שלווה וחיובית יותר, שמסבירה גם את הספיריט הגבוה שמצופה במשחקים בענף.
למידע נוסף: http://beachultimate.org
פריסטייל
ענף הפריסטייל מגלם את חיבורן של תנועה יצירתית ואומנותית במרחב עם מרכיבים אתלטיים יוצאי דופן. הענף לוקח השראה מריקוד והתעמלות, יחד עם אומנויות לחימה והמרכיבים הבסיסיים של הזריקה והתפיסה שמאפיינים את ענפי הצלחת.
שחקני הענף מתחרים כיחידים או בזוגות\שלישיות ומבצעים רוטינה מרשימה ככל האפשר של זריקות, תפיסות ומניפולציות של הצלחת, שאורכת לרוב מספר דקות. ישנן אינספור זריקות ותפיסות, מתפיסת ה"פנקייק" הבטוחה ביותר ועד הפלמינגו והbad attitude, סיבוב של הצלחת על הציפורן(NAIL DELAY) והפיכתה, מכות שמסובבות את הצלחת בהיותה באוויר (BRUSH) וגלגול שלה על פני כל הגוף(ROLL).
הרוטינות של שחקנים מנוקדות על ידי מספר שופטים, שנותנים ניקוד על פי מספר קריטריונים - רמת הקושי, רמת הביצוע והמבע האומנותי של הרוטינה (עם רף עליון של 10 נקודות לכל קטגוריה).
למידע נוסף: http://www.freestyledisc.org
דיסק-גולף
דיסק-גולף הינו ספורט אישי תחרותי שבו מטרת השחקן לקלוע את הצלחת לתוך סלים ייעודיים במינימום של זריקות. השחקן מתחיל מה-TEE (נקודת התחלה) וזורק את הצלחת לעבר הסל, כאשר הזריקה הבאה מתרחשת מנקודת נפילתה של הצלחת האחרונה שנזרקה.
לכל סל יש PAR - מספר שמציין את כמות הזריקות המצופה עד הסל, והניקוד של כל שחקן מחושב ביחס לתקן זה. לדוגמא: PAR 3 משמעותו שמתכנן המסלול מצפה ששחקן ממוצע יקלע לסל בזריקה השלישית. אם שחקן קלע לסל בשלוש זריקות, ניקודו יהיה 0 - בעוד אם קלע ב4 או 2 זריקות, יקבל 1+ או 1- בהתאמה. השחקן בעל הניקוד המצטבר המינימלי לאורך כל המסלול הוא המנצח.
שחקני דיסק-גולף נדרשים לשלוט במגוון זריקות שונות למרחקים שונים ומסביב למכשולים מאתגרים, בעזרת מספר צלחות עם יכולות שונות. ההתמודדות עם האילוצים בשטח ותנאי מזג האוויר, תוך שיפור הכושר הגופני והמנטלי ושמירה על הטבע, הופכים את הענף לאטרקטיבי וממכר. ענף הדיסק-גולף נותן למעשה מענה ליצר הראשוני של שחקני פריסבי - לאתגר את עצמם בקליעה מדויקת למטרה, צורך ישן נושן שקיים עוד מימי האדם הקדמון. מאז המצאת סל הדיסק-גולף תפס הענף תאוצה וכיום מתפתח וצובר קהל רחב, שניתן לשייך את נאמנותם לספורט לאלמנטים הנהדרים של הענף - האתגר והכושר יחד עם חיק הטבע, הרוגע והשלווה.
למידע נוסף: https://www.pdga.com
דיסקאתון
ענף הדיסקאתון כולל אירוע מירוץ דרך מסלול מכשולים מוגדר. המירוץ יכול לארוך 200 מטר עד מספר קילומטרים אפילו מתחילתו ועד סופו, כאשר שחקנים זורקים 2 צלחות לחילופין על מנת להתקדם. הצלחות שנזרקות חייבות לעבור דרך מסלול מסוים של מכשולים בכיוון מסוים, והמטרה היא לסיים את המסלול כמה שיותר מהר, עם כמה שפחות זריקות וריצה מיותרת. הזמן נמדד עבור כל מתחרה מהזריקה הראשונה עד שהצלחת האחרונה עוברת את קו הסיום.
מומלץ לשחק דיסקאתון בפארקים\גנים או מרחבים עם אתגרים טבעיים מעניינים, על מנת שיהיו מגוון מכשולים שונים שינחו את המסלול. חלק מהמכשולים יכולים להיות חפצים בסביבה כמו עצים או עם סתם חפצים שצריך לעבור סביבם, ויש גם מכשולים שצריכים לעבור דרכם בכיוון מסוים.
לכל שחקן 2 צלחות אקטיביות וצלחת ספייר אחת. 4-5 שחקנים מוזנקים בו זמנית לרוב לאורך קו התחלה אחד יחד. אסור להשפיע על הצלחת באוויר, יש להשתדל לא להפריע לשחקנים האחרים, ומוטל על השחקנים להשאר בתוך הגבולות הטבעיים של הסביבה מעבר למסלול עצמו.
דיוק
ענף הדיוק הוא אחד הענפים הטכניים יותר מבין ענפי הצלחת, ודומה במהותו לתחרות חץ וקשת. המטרה היא לזרוק את הצלחת כמה שיותר מדויק דרך מטרה מרובעת, מ7 עמדות שונות.
זריקה למרחק
בענף זה שחקנים מתחרים בזריקת הצלחת למרחק הגדול ביותר. לכל שחקן 5 ניסיונות והניסיון הטוב ביותר נספר - שיא העולם בזריקה למרחק כיום הוא 263.2 מטרים!
גאטס (GUTS)
גאטס או בעברית אומץ - זהו ספורט קבוצתי שבו שתי קבוצות מתחרות אחת כנגד השניה כאשר על קבוצה אחת לזרוק את הצלחת בעוצמה המקסילמית לכיוון שחקני הקבוצה היריבה במגבלות האזור המוגדר, ועל הקבוצה השנייה לנסות לתפוס את הצלחת. הקבוצה הזורקת מקבלת נקודה כאשר הקבוצה התופסת אינה תופסת את הצלחת כדרוש, והקבוצה התופסת מקבלת נקודה כאשר הקבוצה הזורקת לא זורקת כנדרש. בתחילת המשחק הקבוצה שמתחילה ממנה זורק, ומשם והלאה השחקן שתפס את הצלחת\היה הכי קרוב אליה כשעברה נהיה הזורק.
הקבוצה הראשונה שמגיעה ל21 נקודות מנצחת. המשחק נערך בשיפוט עצמי כמו משחקי פריסבי רבים, ומתבסס על רוח ספורטיבית גבוהה.
די-די-סי (DDC)
ענף הדי-די-סי משוחק על ידי 2 קבוצות של 2 בשני ריבועים נפרדים עם 2 צלחות כמתואר בתמונה.
שתי הצלחות נזרקות הלוך חזור בו זמנית על ידי הקבוצות ויש כמה דרכים להשיג נקודה: אם שתי הצלחות בידיהן של הקבוצה השנייה, הקבוצה השנייה זרקה צלחת שנחתה מחוץ לתחום של הקבוצה הראשונה או שנחתה בתחום והתגלגלה החוצה, הקבוצה הראשונה מקבלת נקודה.
כל נקודה מתחילה בסרב, שממנו ממשיך המשחק. האסטרטגיה הבסיסית של המשחק היא לגרום לשתי הצלחות להתפס על ידי הקבוצה השנייה בו זמנית, לרוב בעזרת זריקה גבוהה וארוכה שמלווה על ידי זריקה חזקה וחדה אל השחקן השני. כמו ענפי צלחת רבים המשחק מתבצע בשיפוט עצמי עם הסתמכות על רוח המשחק.
ענפי זריקה ותפיסה יחידניים
ענפי הזריקה והתפיסה כוללים שני ענפים עיקריים: זמן מירבי באוויר (MTA-MAXIMUM TIME ALOFT) וזרוק-רוץ-תפוס (TRC-THROW-RUN-CATCH).
שתי התחרויות עוסקות בזריקת הצלחת בכל הכוח אל על ותפיסתה ביד אחת, כאשר בענף הmta המטרה היא לצבור כמה שיותר זמן של הצלחת באוויר עד התפיסה, ובtrc המטרה היא לעבור כמה שיותר מרחק עד התפיסה.